Udi at Work

 

זיכרונות ילדות// אהוד בסיס
בסדרת עבודות זו זונח בסיס את סגנונו האבסטרקטי לטובת מבט פיגורטיבי יותר, המרכיב את הדימויים שמייצגים זיכרונות אלו. בעבודותיו מפרק בסיס את זיכרונותיו לדימויים דו ממדיים, שמכולם עולה תחושה רחוקה ומוכרת. מגרשי משחקים, סולמות, מגדלים, ברושים, ציפורים. דימויים אלו מציעים מבט נוסטלגי, וצבועים בצבעים חמים. כמו מספקים הצצה לתודעתו של האמן, למקום מוגן ומאורגן בקפידה.
בכל העבודות קיימים גבולות, גדרות, וסולמות. אולי אלו הם גבולות הזיכרון, ואולי זוהי מעין שמורת טבע אישית, עליה שומר האמן מכל משמר. כצייר של נופים בסיס בורא בציורים אלה את נופי זיכרונו, ממפה את עברו.
אך מעבר לחוויותיו של האמן, ציורים אלה מציעים מבט מאיר וצבעוני אל העבר. כמו מזמינים את הצופים למצוא בתוך נופי הזיכרון את מקומם, מותירים פתח עבור הצופים להעלות שאלות בדבר זיכרונם

 נוף אורבאני// אהוד בסיס
דרך חלונו של אהוד בסיס נגלה אליו עולם מסעיר. זהו הכרך הפועם, המטרופולין. כבן מושב, שספג את נופי הארץ, המפגש עם הנוף העירוני הוא מפעים ומרגש. נקודת מבטו של בסיס היא ממעוף הציפור, ממנה הוא יכול להעביר את מלוא החוויה, את גודל המבט. בציוריו הוא ממפה את השטח, כאילו היו אלו תצלומי אוויר.
בסיס מפרק את המרחב העירוני ומרכיב אותו מחדש, בורא מציאות דו ממדית המבטאת את ההתפעמות מהפנורמה הנגלית לעיניו. בסדרת הציורים “דרך חלון במנהטן” אפשר לזהות את גורדי השחקים, את הדמויות, המרכיבות את ההישג האנושי והאורבני, ניתן לחוש במרחב העירוני.
ואם בציורי מנהטן קיימת תחושה של כרך, הרי שבסדרת העבודות “לונדון”, בסיס נע בהדרגה אל עבר ההפשטה. דימוייו מינימליסטיים יותר, נמצאים על התפר שבין הדימוי הקונקרטי לכתם צבע המונח על הבד. העיר בהדרגה נפרדת מעצמה. לכתם, קו וצבע. פושטת צורה ומתגלה מחדש.
הנוף האורבאני הוא רק דימוי, משל לפעולת הצייר, הבורא את העולם מחדש. מבקש למצוא סדר במחזה הנראה בפניו

Leave a Reply

Your email address will not be published. Required fields are marked *

You may use these HTML tags and attributes: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <strike> <strong>